להיכנס לקור כדי למצוא חום — שלווה בתוך אי-הנוחות

המים נראים שלוים לגמרי. רק גושי הקרח הצפים להם בנחת רומזים על מה שמסתתר בתוך האמבטיה התמימה למראה. יש את הרגע הזה כשאני נכנסת פנימה שהגוף צורח לצאת. הנשימה מתקצרת והכתפיים מתכווצות. לא משנה כמה פעמים עשיתי את זה, הגוף תמיד מגיב כך. בתוך המתח הזה אני מזכירה לעצמי שיש לי בחירה.

וכשאני נשארת ונושמת משהו עדין מתחיל להשתנות. במקום להילחם בתחושה אני מאפשרת לה להיות. דווקא שם, במקום שנדמה הכי רחוק משלווה, מתגלה נקודה קטנה של שקט. כמו סדק שמכניס אור.

מחקר שפורסם בשנת 2021 בכתב העת Journal of Neurophysiology על ידי פרופסור אנדרו הוברמן מאוניברסיטת סטנפורד מצא שחשיפה מבוקרת לקור משפרת ויסות רגשי ומפחיתה פעילות באמיגדלה שהיא החלק במוח שאחראי על רגשות ראשוניים כמו פחד וחרדה. במילים פשוטות, הקור מלמד את המוח שלי לשהות בתוך אי נוחות מבלי להיבהל ממנה. זו למידה של רכות ושל כוח יחד.

וכמובן שזה לא רק על קרח. זה על החיים. כל רגש שאני מנסה לברוח ממנו רק מתעצם. אבל כשאני נשארת ונושמת ומאפשרת לעצמי להיות בתוכו משהו נמס. משהו מסתדר מבפנים.

הבוקר אני בוחרת לא להתקרר אלא להרגיש עד הסוף. גם כשזה לא נעים. גם כשזה מציף. כי דווקא בתוך הרגעים האלה אני מגלה שקט אחר. שקט שנולד מתוך נוכחות מלאה ולא מתוך בריחה. לפעמים הדרך היחידה להתחמם באמת היא לעבור דרך הקור.